סיכום מחזור ראשון לעונה. כרגיל, אנחנו אוהבים להסיק מסקנות חפוזות אחרי המחזור הראשון, זה ברור, הרי חיכינו שבעה חודשים שהעונה תחזור, אבל עוד צריך לזכור שהכל יכול להשתנות. אחרי שכתבנו את הדיסקליימר, נעבור לעובדות וודאיות בהחלט, שיהיו נכונות גם בסיום העונה וממש אין לנו בעיה שתחזרו לטור הזה כדי לקרוא אותן.

1. לאונרד פלויד תמיד ייחשב כשחקן שלא מימש את הפוטנציאל שלו. ככה זה כשאתה נבחר בעשירייה הראשונה בדראפט ואחרי שמונה עונות עדיין לא מצאת בית או רשמת 50 סאקים בקריירה. אבל אם יש משהו שייחודי אליו, זה שהוא תמיד יודע למצוא את ארון רודג'רס.

בשיקאגו תמיד היתה בדיחה על זה שהוא פוטנציאל לא ממומש, עד שמגיעים למשחקים מול גרין ביי, אז הוא רושם את כל הסאקים שלו לאותה עונה. משהו שלא היה רחוק מהמציאות.

ב-2017 הוא מצא אותו ועוד איך, כאשר הנפילה של רודג'רס גמרה לו את העונה עם עצם בריח שבורה. ב-2023 הוא הרס לו את עונת הבכורה בג'טס ואולי סיים לו את הקריירה. ככה זה, יש אנשים שמוציאים שיר אחד ונעלמים ואז נשאל 20 שנה אח"כ: "מישהו יודע מה קרה איתו"? אז ככה גם יהיה עם פלויד, שבחוסר מזל משווע, הקריירה שלו תיזכר כזה שסיים (אולי) את הקריירה של רודג'רס.

2. לברט פארב תמיד תהיה עונת הפרובול בג'טס, מיד אחרי שעזב את גרין ביי. לרוג'רס תמיד יהיה את זה:

(וגם לאוהדי הפאקרס היה את הרגע שלהם)

3. אומנם אין באמת קשר ישיר, אבל הפציעה העלתה שוב את סוגיית הדשא הסינטטי במגרש המקולל בניו ג'רזי ובליגה בכלל, כאשר ארגון השחקנים הוציא הודעה בה הוא דורש לעבור לשחק על דשא אמיתי בכל מגרשי הליגה.

למי שתוהה, אז הנתונים חד משמעיים, כאשר דשא סינטטי ודומיו מובילים להרבה יותר פציעות מאשר דשא רגיל. הסיבה שזאת לא הנורמה בכל המגרשים היא הרצון למקסם את הרווח על האיצטדיון (הופעות נוספים, משחק יום אחרי יום כמו שקרה השבוע וכו') או עלויות אחזקה אסטרונומיות בתנאי מזג אוויר קשים. אני לא ממליץ להמתין להחלטה בנשימה עצורה…

4. הפציעה וכל מה שמסביב, לקחה את הכותרות מהניצחון של הג'טס ובעיקר מהמשמעות שלו למאמן שלהם, רוברט סלאח:

5. העונה נפתחה עם ניצחון של דטרויט בקנזס סיטי, כאשר למדנו שני דברים: דטרויט היא קבוצה עם הרבה אופי ולכל קבוצה יהיה קשה מאוד לנצח אותה, ומאט נאג'י הוא הפליי קולר הגרוע בהיסטוריה של הליגה. ברצינות, איך אפשר להפוך את פטריק מהומס לק"ב בינוני?

6. בעצם אולי יש דבר שלישי שלמדנו מהמשחק הזה:

7. אם אי פעם תהיתם מה חושב הק"ב כשארון דונלד מגיע מולו, אז קיבלתם הצצה מתחת לווילון:

8. ג'ו בורו חתם על החוזה הגבוה בהיסטוריה של הליגה (275 מיליון לחמש שנים) ומיד ניפק את המשחק הכי גרוע שלו בקריירה. הוא בטוח שהוא עלה על הסיבה למה:

9. השאלה שחייבת להישאל אחרי המחזור הראשון: האם דאלאס קונטנדרים אחרי הניצחון המרהיב (0:40) על הג'איינטס, או שהבועה של הענקים סוף סוף התפוצצה?

10. אסיים ברנט אישי: 30 שנה אני צופה בפוטבול, ובאותם 30 שנה היריבה הגדולה של שיקאגו החזיקה בק"ב שיגיע להיכל התהילה. נכון, זה לא הכל, אבל ק"ב כזה נוטה "להעלים" בעיות אחרות, ובמרבית שנות בגרותי ראיתי בעיקר הפסדים "בדרבי" הגדול של ה-NFL.

השנה זה אחרת. אז אין את ארון רודג'רס, אבל גם אם מסתכלים על הסגלים של הקבוצות היתרון היה במשחק הזה של שיקאגו ולכן מה שהיה הפעם התעלה על כל ההפסדים האחרים.

זה לא שהפאקרס ניצחו, אלא הברס שהביסו את עצמם. צוות האימון הגיע לא מוכן ליריבה, עם תכניות משחק מיושנות שמעלימות את היתרון של השחקנים שלהם, הם שמו את השחקנים הלא נכונים (או המובילים) בסגל וברגעים המכריעים של המשחק ואף להוסיף חטא על פשע, ולא לעשות התאמות במהלך המשחק.

אלה אותן הבעיות שאנחנו מגלים שוב ושוב בצוותי האימון של הקבוצה – שתמיד, עובדתית, מקבלת זכות ראשונים לבחור את המועמד המועדף שלה – אך ההרגשה היא שאנחנו נמצאים תמיד בסרט "לקום אתמול בבוקר", עם ליהוק חדש, אך עם אותן הבעיות.

ההפסד הזה היה מביך ובעיקר הראה שאין על מי לסמוך שיוציאו אותנו מהתקופה הרעה של העשור האחרון. וכן, זה רק המחזור הראשון והעונה עוד ארוכה מאוד…

*

משחק יום חמישי: מינסוטה וייקינגס (1:0) אצל פילדלפיה איגלס (0:1)

משחק יום חמישי מפגיש שתי קבוצות שלא הבריקו בשבוע הראשון של העונה, אך שתיהן נמצאות במצב שונה לחלוטין. הבחירה של האיגלס לא לשחק עם ג'יילן הרטס בקדם עונה עלתה להם במשחק של הורדת חלודה, אך הם הצליחו לחזור עם ניצחון מפוקסבורו.

אומנם ההתקפה לא הרשימה במיוחד, והעלתה הרבה סימני שאלה לגבי ההמשך, אך ההגנה המשיכה בדיוק מהמקום בו הפסיקה בשנה שעברה, כאשר הרוקי ג'יילן קרטר מוכיח למה בפילי החליטו להמר עליו, למרות המטען שהגיע איתו. במשחק הזה הוא צפוי לקבל יותר דקות, לאור הפציעה בצלעות של פלטשר קוקס. בהחלט שווה לעקוב אחריו, ואין ספק שהוא המועמד המוביל לרוקי ההגנה של העונה.

בצד השני יש הרבה לחץ אחרי ההפסד בשבוע שעבר לטמפה ביי. נכון, אף אחד לא ציפה לשחזר את העונה שעברה, אך פתיחת עונה ב-2:0, כאשר לפניך שבוע ארוך לפני המחזור השלישי, בהחלט יכולה לערער את הביטחון של שחקני הקבוצה. ואם אפשר לזרוע עוד קצת מלח על הפצעים, הווייקינגס יחסרו את הסנטר שלהם, גארט ברדבורי, מה שעשוי להשפיע מאוד על ההתקפה של מינסוטה, בעיקר מול קו ההגנה האימתני של היריבה.

למרות ההפסד, הווייקינגס הוכיחו בשבוע שעבר שהחיבור בין קירק קאזינס לג'סטין ג'פרסון עדיין עובד, כאשר הרסיבר תפס 150 יארד ונראה שהוא צפוי להמשיך את הקו איתו פתח את הקריירה ב-NFL, אולי בדרך לחוזה היסטורי לרסיבר. האם זה יספיק מול פילדלפיה?

הימור: במינסוטה יש יותר מידי חורים, ניצחון לאיגלס.